סוגיית נחל האסי היא מקרה “קשה” שמתאים להסדר גישור ולא להכרעה שיפוטית בבית משפט.
עו”ד שלמה ולדמן, מגשר ומומחה למגזר המוניציפאלי הכפרי מציע הסדר גישור דו – שלבי להסדרת הקונפליקט המורכב ביחס לנחל האסי.

הקונפליקט במרכז פרשת נחל האסי

נחל האסי (נחל עמל בעברית) הינו נחל איתן ויפה שנמצא בתוככי קיבוץ ניר דוד. פרשת נחל האסי התרגשה עלינו באופן חריף בחודשים האחרונים והיא טומנת בחובה קונפליקט מורכב וטעון בשלל היבטים חשובים: משפטיים, ציבוריים, חברתיים וגם פוליטיים.

מחד, הטענה הראשית בדבר זכות הציבור להנות מהנחל המהווה משאב טבע לאומי כאשר מטענה עקרונית זו נגזרות טענות משנה כנגד השתלטות של קיבוץ ניר דוד על הנחל, כנגד מניעת כניסה חופשית של הציבור לנחל ועד לטענות בעלות גוון פוליטי חברתי בדבר התנשאות ואפליה.

מאידך, הקיבוץ דוחה מכל וכל את הטענה כנגדו להשתלטות על הנחל. הקיבוץ הוקם מלכתחילה, בשנת 1936, לצידי הנחל שהיה בשעתו (בשנות ה-40 של המאה הקודמת) לא יותר מערוץ נחל מוזנח שחלקו כלל ביצות.

הקיבוץ הקים באופן גלוי ובידיעת הרשויות בתי מגורים בסמיכות לנחל והקיבוץ השקיע משאבים כספיים רבים לשיקום הנחל לייבוש הביצות והצליח בעמל רב ובהשקעות לא מבוטלות להביא את הנחל למצבו האטרקטיבי הנוכחי. כל זאת לצד תחזוקה וניקיון שוטפים ומוקפדים של הנחל ע”י הקיבוץ שהיו כרוכים בהוצאות כספיות לאורך שנים.

בקיצור, ניתן לומר, כי “הסיפור” של נחל האסי מורכב, סבוך ובעייתי וכל צד בטוח משוכנע בצדקת טענותיו ומסרב להשתכנע מהטענות הנגדיות.

השאלה היא האם ואיך ניתן לגשר בין הצדדים (ובין העקרונות…) להגיע למצב שבו יהיה איזון נאות בין האינטרסים השונים שיכלול הן מימוש של זכות הציבור להנות ממשאב טבע זה והן התחשבות בנסיבות שנוצרו בשטח שבהן הנחל נמצא בתוככי הקיבוץ ובסמיכות לבתי מגורים.

לפני מספר שבועות הוגשה ע”י מפלגת ש”ס עתירה מינהלית בדרישה לפתיחת הנחל לכלל הציבור. העתירה נמצאת בשלבים ראשוניים וטרם נערך בה דיון. על עתירה מעין זו יאה הביטוי: Hard cases make bad law” / “מקרה קשה יוצר דין רע”

על עתירה מעין זו יאה הביטוי: "Hard cases make bad law"
"מקרה קשה יוצר דין רע"

מקרה מיוחד וחריג זה של נחל האסי הוא בגדר “מקרה קשה” והוא לא צריך להיפתר באמצעות הכרעה שיפוטית בבית המשפט!

בנסיבות מיוחדות אלו ומניסיוני נראה בהחלט כי נכון לפעול ככל שניתן לגישור בין הצדדים הניצים לטובת הסדר ענייני, סביר והוגן שמתחשב ומכבד את כל הצדדים ואת כלל הציבור.

מוצע הסדר דו-שלבי לשתי תקופות זמן, לטווח המידי (עד שנתיים) ולטווח הבינוני (שנתיים עד חמש שנים).

הסדר בטווח המידי (עד שנתיים)

  • קביעת מתחם אחד או שניים שישמשו כמעין חוף רחצה מוכרז, במצורף עם שטח קרקע מתאים וסביר.

  • קידום הכנת תכנית תחבורתית להתוויית נגישות נפרדת ככל שניתן למקטעים הרלוונטיים של הנחל המיועד לשימוש של כלל הציבור ולחניון מתאים, ביחד עם תכנון תחבורתי להפרדה מירבית מהכבישים שלצידי בתי המגורים.

  • קביעת מכסות של אנשים (“קפסולות”) שתוכלנה להיכנס ולשהות במקטעים הרלוונטיים של הנחל וקביעת הוראות והנחיות לתקופת ביניים בנוגע לשימוש הציבורי במתחמים שייקבעו.
    (ימים ושעות פעילות מוגדרים, הנחיות והוראות מחייבות להתנהלות של הציבור הרחב ועוד).

  • הרשויות, בתיאום עם המועצה האזורית עמק המעיינות ועם הקיבוץ, תהיינה אחראיות להקמת מבנים חיוניים, בשלב הראשון כמבנים יבילים / ארעיים (שירותים, מלתחות וכיו”ב) והן תהיינה אחראיות לפיקוח, אכיפה, ניקיון ותחזוקה מלאים של המתחמים.

  • קידום חקיקת חוק עזר ייעודי לנחל האסי של מועצה אזורית עמק המעיינות – לקביעת הוראות מיוחדות מתאימות, כולל תיחום מקטעי הנחל הרלוונטיים לציבור הרחב.
    (בדומה לחוק עזר לנחל הירקון וחוקי עזר לנחל אלכסנדר ולנחל חדרה המקודמים בימים אלו בעמק חפר ובחדרה)

  • מינוי צוות כלכלי שיערוך בחינה של היקפי ההוצאות הכספיות של הקיבוץ בנחל בהשקעות ובתחזוקה וניקיון שוטפים.(בשיתוף רט”ג, רמ”י, רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, המועצה האזורית והקיבוץ).

הסדר בטווח הבינוני (שנתיים עד חמש שנים)

  • ביצוע העבודות לשינויים תחבורתיים בהתאם לתכנית התחבורתית שתאושר במטרה לאפשר ככל הניתן את הנגישות הישירה למתחמי הנחל הרלוונטיים ואת ההפרדה ככל הניתן של מערכת הכבישים והשבילים המיועדים לתושבים של שכונות המגורים שנמצאות בסמיכות.(העבודות תבוצענה על חשבון הרשויות ובתיאום עם המועצה האזורית והקיבוץ).

  • קביעת מנגנון לפיצוי חלקי של הקיבוץ בגין החזר השקעות עבר והחזר כספי חלקי בגין הוצאות של הקיבוץ לתחזוקה וניקיון שוטפים במהלך השנים האחרונות.
    (חלקי, לנוכח ההנאות והיתרונות שהקיבוץ קיבל בגין כך במהלך השנים)

  • השלמת חקיקת חוק העזר לנחל האסי.

  • פיקוח, אכיפה, תחזוקה וניקיון של המקטעים הרלוונטים בנחל – באמצעות המועצה האזורית, רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי ורשות הטבע והגנים הלאומיים ועל חשבונן.

  • קידום תכנית לאישור בינוי במוקד אחד או בשני מוקדים של מבנים לטובת מתן שירות לבאי הנחל (מזנון / קיוסק, חנות נוחות וכיו”ב) – והקצאת שטחי הקרקע ע”י רשות מקרקעי ישראל לקיבוץ בתנאים מתחשבים.
  • במהלך השנה הרביעית והחמישית ובהתבסס על הניסיון שנצבר הצדדים יגבשו הסדר ארוך טווח.

רשויות וגורמים רלוונטיים

בנושא זה ישנם גופים ציבוריים לא מעטים שיש להם רלוונטיות, סמכות ונגיעה וצריך לאגד אותם ביחד עם גורמים ציבוריים בהנהלה משותפת.

[מועצה אזורית עמק המעיינות, רשות הטבע והגנים הלאומיים, רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, רשות מקרקעי ישראל, משרד הפנים, משרד המשפטים, המשרד להגנת הסביבה, הוועד המקומי ניר דוד]

ההנהלה המשותפת תדון הן בהתוויית הסדר ענייני והן בבחינת היבטים כספיים וכלכליים וקביעת הוראות לנשיאה בנטל כספי מתאים למימוש ההסדר.

בנוסף, ההנהלה המשותפת תשמש גם כגוף דינמי לצורך מענה על שאלות, בעיות ואתגרים שיעלו במהלך מימוש ההסדרים.

זהו מתווה מוצע להסדר שמגשר ומתחשב בכלל הצדדים הרלוונטיים והוא כמובן אמור לעבור דיוק ופירוט של פרטים רבים.

בהסדר המוצע יישמר מחד העיקרון לשימוש סביר של הציבור במשאב טבע לאומי ומאידך הוא כולל התחשבות בנסיבות המיוחדות (ואף החריגות ניתן לומר) של משאב טבע שנמצא בתוככי הקיבוץ ובסמיכות לאזורי מגורים בקיבוץ.

לשיתוף המאמר: 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email