בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, נתן למשרד הפנים שהות של שנה להשלמת חקיקה ראשית שתסדיר את מעמד חברות הגביה.

כידוע, רשויות מקומיות רבות פועלות בתחום גבית תשלומי חובה באמצעות חברות גביה שונות כגון: קבוצת מילגם ומגע"ר.

כבר בשנת 2000 הוגשו עתירות לבג"ץ כנגד פעולות גביה שמבצעות רשויות מקומיות, באמצעות חברות גביה.

בשנת 2013 הוגשה עתירה נוספת לבג"ץ (4113/13) הפעם על-ידי לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, ובה נטען כי הרשויות מנועות לאצול את סמכותן בתחום הגביה לחברות פרטיות.

הטענה העיקרית של העותרת היא כי הפעלת סמכויות גביה ע"י גוף פרטי עלולה לגרום לפגיעה בנישומים שכן גוף שכזה עלול לפגוע בזכויות הנישומים מכיוון שהוא אינו מפעיל שיקולים ציבוריים, אלא פועל למטרות רווח.

מנגד, המשיבים טענו, כי לא הוכחה כל פגיעה קונקרטית בזכויות כתוצאה מפעילות חברות הגביה, כאשר חברות הגביה הפרטיות מבצעות פעולות טכניות ולא פעולות שבשיקול דעת וכי אף קיים נוהל העסקת חברות גביה המסדיר את מידת הסתייעותן המותרת של הרשויות המקומיות בחברות הגביה הפרטיות באופן יעיל ומידתי.

בפסק הדין, מפי כב' השופטת דפנה ברק ארז נקבע כי "אין מקום לאפשר לרשויות מקומיות לאצול את סמכויותיהן בתחום הגביה לחברות פרטיות מבלי שהדבר יוסדר בחקיקה מסמיכה מפורטת. עם זאת, בשים לב לפרקטיקה נמשכת בתחום זה ועל מנת שלא "לזעזע" מערכות קיימות ולאפשר למשיבים 1-3 שהות סבירה נוספת לפעול לקידומם של הליכי החקיקה, נכון יהיה להשעות את מועד כניסתו לתוקף של פסק הדין לתקופה של שנה נוספת".

עו"ד איתן דוד ממשרדנו ייצג בהליך את חברת מילגם.