הסדר תשלומים על ארנונהבית המשפט קובע: במסגרת הסדר תשלומים לתשלום חוב ארנונה, אין להפחית את החוב עקב הפרשי הצמדה שליליים.

קביעה זו ניתנה במסגרת החלטה בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות שנדונו בפני בית המשפט המחוזי.

מבקשים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשויות מקומיות, אשר לטענתם, לא עדכנו את סכום חוב הארנונה, במסגרת הסדר תשלומים, בשל ירידת המדד.

בבקשתם, הסתמכו המבקשים על תיקון ההגדרה למונח “הפרשי הצמדה” בחוק, ולפיו יבוצע “עדכון הארנונה לפי שיעור השינוי של המדד”. לטענתם, “שינוי” כולל גם מצב שבו המדד נמוך ממדד היסוד. בית המשפט דחה את טענת המבקשים וקבע כי אין לטענה זו תמיכה בחוק, ולפיכך אין מנוס מדחייתה. עוד נקבע כי המועד לפירעון חוב הארנונה השנתי הוא היום שנקבע בהחלטת הרשות המקומית. הסדר התשלומים שנקבע לתשלום הארנונה נועד לאפשר פרעון מלוא חוב הארנונה. הסדר זה לא נועד לשנות את סכום חוב הארנונה השנתי כפי שאושר בצו המסים, אלא כדי לאפשר את תשלומו. לפיכך, ברור כי במסגרת הסדר תשלומים כזה, אין הדעת נותנת כי הסכום יפחת מן הסכום השנתי הקבוע בצו הארנונה.

פרשנות זו נכונה גם בהיבט של תכלית החקיקה, שכן לא ניתן למצוא תמיכה לכך שהסדר תשלומים מכח סעיף 4(א) לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש”ם-1980 יוכל להביא לתוצאה של הקטנת סכום החיוב השנתי מזה שנקבע
בהחלטת הרשות המקומית ובצו המסים.

המסקנה: סעיף 4(א) לחוק מסמיך את הרשויות המקומיות לערוך הסדר תשלומים המאפשר פריסה של חיוב הארנונה השנתי למספר תשלומים, הצמודים למדד. ואולם, אין להסיק מכך כי עקב ירידה אקראית במדד, יש להפחית את סכום החיוב השנתי אל מתחת לזה הקבוע בצו המסים.

תוצאה כזו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין ואף לא עם עקרונות השוויון וההגינות כלפי נישומים אחרים המשלמים את מלוא תשלום הארנונה השנתי מראש.

ת”מ 48532-04-14 גבאי נ’ עיריית טירת הכרמל

ת”מ 49077-10-13 אבו שנב נ’ מועצה אזורית מטה אשר

כב’ השופט א’ קיסרי