כמידי תקופת בחירות, משתלטים להם השלטים ומודעות הבחירות על כל חלקה טובה, 
כשפרצופיהם של המתמודדים נישאים מכל חצר, בית, מרפסת, כביש וכו'…
אט אט הופכים להיות חלק אינטגרלי מהנוף . 

באיזה אופן ומכח אלו הוראות דין רשאית רשות מקומית לאכוף
את האיסורים בנושא הצבת שלטים ומודעות אסורים בתקופת הבחירות.

להלן רשימה של הוראות דין רלבנטיות:  

אכיפה מכח חוק העזר המקומי

אכיפה ישירה נעשית מכח הוראות חוק עזר המקומי למודעות ושלטים.

בד"כ ביצוע האכיפה יחייב דרישה להסרת השלט/המודעה ולאחר מכן הסרתו היה ולא מולאה הדרישה

כמו-כן, בד"כ חוקי העזר מסדירים אפשרות לדרוש את הוצאות ההסרה (סעיף 8ב')

על הרשות המקומית להפעיל את סמכותה מכח הוראות חוק העזר המקומי באופן ראוי, מדוד, שוויוני ובלתי מפלה,
ובמיוחד במקרים שבהם הצבת השלטים/מודעות עלולה להוות מפגע לרבים, סיכון בטיחותי או בהיקפים נרחבים

חוק שמירת הניקיון ,תשמ"ד-1984

חוק ארצי שמטרתו שמירת הניקיון.

בהקשר זה עשויים להיות רלבנטיים במיוחד, לצורכי אכיפה, הוראות סעיפים 2 ו- 5א לחוק, שעניינם באיסור לכלוך והשלכת פסולת
ולרבות הדבקת/הצבת שלטים שלא כדין.

רשות שברשותה פקח שהוסמך לאכיפת חוק זה כעבירה מנהלית, רשאית להטיל קנסות מינהליים מתאימים.

יש לציין כי בהתאם לחוק, חלק ניכר מהאכיפה מתייחס ל"רשות הרבים", וכלשון החוק: "כל מקום שהציבור רשאי להשתמש בו או לעבור בו או שהציבור משתמש או עובר בו למעשה". כלומר, מדובר בהגדרה רחבה המאפשרת אכיפה נרחבת באופן יחסי.

חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תש"יט-1959

חוק מפורט המגולל רשימה של הוראות, מגבלות ואיסורים בתקופת הבחירות הכלליות לכנסת / לרשויות מקומיות.

אכיפת חוק זה נעשית בעיקרה על-ידי פניה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית (במסגרת עתירה).

ואולם, סעיף 11 לחוק זה מטיל על הרשות המקומית שלא להתיר תעמולת בחירות, אם זו נוגדת את הוראות סעיפים
9, 10, 10א' או 10 ב' של החוק, שעניינם איסור תעמולה בחירות על מבנים, גדרות, כבישים, מדרכות או שטחים אחרים
המיועדים לציבור להליכה או לנסיעה בהם

יש לציין כי עיקרי חוק זה רלבנטיים בעיקר בתקופה של 90 ימים לפני יום הבחירות, ומכאן שהשימוש בחוק זה מוגבל יותר.

חוק הדרכים (שילוט), תשכ"ו-1966

חוק הרלבנטי בעיקר לשילוט בצידי דרכים בין עירוניות.
יחד עם זאת, חוק זה אמור להיאכף על-ידי משרד התחבורה.

עוד על היערכות נכונה לבחירות, ניתן לקרוא כאן